לנקב את המצלמה הדיגיטלית

Digital Pinhole Camera
לחץ להגדלה

במשך מספר שנים אני מעביר סדנאות צילום לנוער בסיכון. הנערים והנערות לומדים לתפעל מצלמה, להעזר בכללי הקומפוזיציה, לצלם עם תאורות שונות ועוד נושאים רבים ומגוונים.

כצפוי רוב המפגשים מתבססים על צילום דיגיטלי, אך בכל המחזורים שהעברתי הקפדתי לתת נגיעות ומפגשים עם הצילום האנלוגי, שכולל יותר מאשר רק צילום מסורתי במצלמות סרט. בהתחלה אנחנו יוצרים פוטוגרמות בחדר החושך, בהמשך מכינים ומצלמים במצלמות נקב ומדפיסים את התוצרים  בחדר החושך. עיקרון הפעולה של מצלמת הנקב הוא מאוד פשוט – קופסא אטומה לאור כשפאה אחת שלה מנוקבת בנקב זעיר, ובפאה ממול החריר חומר רגיש לאור כגון סרט צילום, נייר רגיש לאור או במקרה שלפנינו – חיישן המצלמה.

מימין: התשליל שהתקבל ממצלמת נקב "אנלוגית" עשויה מקופסת קפה.
 משמאל: התמונה הסופית, לאחר היפוך.

כבר זמן מה שאני רוצה לנסות ולשלב בין הטכניקה העתיקה הזו של יצירת תצלום, לבין הטכנולוגיה הדיגיטלית והחלטתי להשמיש את המצלמה חסרת המראה שלי לטובת העניין.

ל EOS-M שלי יש מתאם לעדשות קנון 'סטנדרטיות'. כשהמתאם אינו בשימוש, הוא מאוחסן עם 2 מכסי פלסטיק כאשר הקדמי הוא מכסה גוף רגיל של מצלמות ה EOS. את המכסה הזה ניקבתי במרכזו בעדינות, בעזרת מחט. לאחר ניקוב המכסה, הרכבתי את המתאם ע"ג המצלמה ובתפריט הגדרות המשתמש, הפעלתי את אפשרות הצילום ללא עדשה (C.Fn-7: Release shutter w/o lens).
בניגוד למצלמות נקב "אנלוגיות", במצלמת הנקב הדיגיטלית ניתן כמובן להעזר במד-האור המובנה בכדי לקבל מושג על החשיפה, וכך להגיע לתוצאה הרצויה.

בסצנות בהן לא מתאפשר לצלם בחשיפות ארוכות, הגברתי את רגישות החיישן בכדי להגיע לזמני חשיפה קצרים יותר. אמנם הרעש הדיגיטלי היה מורגש, אך הוא משתלב בצורה טובה בסגנון ובאופי של תמונות ממצלמות נקב.

השימוש בנקב ע"ג מצלמה דיגיטלית מצריך תרגול וניסיון קל, וזאת בכדי להבין מהי נקודת המיקוד האידיאלית שלכם. במידה וניקבתם חריר גדול מדי, תוכלו להדביק סרט בידוד ('איזולירבנד' Isolierband) שחור על גבי החריר ולנקב חור קטן יותר.

למטה: תמונות שנתקבלו ממצלמת ה EOS-M עם ההסבה למצלמת נקב:

אחד היתרונות הנוספים של נקב דיגיטלי, היא האפשרות להסריט וידאו באותה הטכניקה בדיוק.

כתוב/כתבי תגובה