לא מזמן פרסם חבר על הקיר שלי בפייסבוק, את התמונה שמימין, קריצה חברית על הרומן המתמשך שלי, האובססיה הגדולה שלי, עם הצילום.
בזמנו המלצתי למי מכם שאוהב קולנוע דוקומנטרי, ועוד יותר כשהוא עוסק בצילום; על הסרט “יותר מ1000 מילים” שמלווה את הצלם הישראלי זיו קורן.
סרט דוקומנטרי נוסף שיצא לי לראות (שוב) ושוב הצליח לרתק אותי, הוא הסרט “חיים מבעד לעדשה” אודות הצלמת אנני ליבוביץ.
ליבוביץ מנסה להסביר כבר בתחילת הסרט את האובססיה שלה לצילום: “מעניין לתעד כל הזמן ולראות מהם החיים.”
ש: “מהם חייו של צלם?”
ת: “…אלה פשוט…חיים מבעד לעדשה.”
ממליץ למי מכם שאוהב קולנוע דוקומנטרי ומעניין אותו לראות כיצד נשזרים ביחד צילומים מסחריים וצילומים אישיים לגוף עבודה אחד וליישות אחת, לקחת את הסרט הזה לסיבוב על נגן הסרטים שלכם.
“צלמים גדולים באמת לא יכולים להפסיק לצלם.
הם עושים את זה כמו שאחרים אוכלים ונושמים.”
איתי,
תודה על הבלוג הזה..