אחת העבודות שמשכה את תשומת ליבי, היתה “אשה זרה” של סטלה משען.
 |
| סטלה משען. סיפורן של הנשים שנשארו מאחורי הקלעים |
“בעבודה זו רציתי לספר את סיפורן של נשים אלו אשר נשארו מאחורי הקלעים, לתת מקום לכל אשה באשר היא, לספר את חלקה בסיפור. המטרה בין השאר, הייתה להראות חלק קטן ממגוון הנשים הקיימות. בעולם הדורש מאשה להיות מודל מסוים, רציתי לתת את המקום הראוי לכל אשה”.
תהליך היצירה היה מורכב מצילום ישיר של כל אחת מדמויות המפתח, הדפסת הפריימים הנבחרים ובהמשך ציור במספר טכניקות וחומרים על הדימוי עצמו.
פריצת הדרך למציאת טכניקה לעבודה הייתה בעבודתה של אשת לוט. ניסיתי לתת לה מראה יותר ״מולבן״ בגלל שהפכה לנציב מלח. בתחילה בדקתי הדבקה של שערות לבנות ממש, ניסיון לא מוצלח. לאחר מכן, בעזרת עט לבן שרטטתי בעדינות פסים לבנים על שערה ותווי פניה, דבר שנתן מראה ציורי לתמונה. רעיון הטיפוגרפיה נתן את המראה הסופי לתמונה. החלטתי ללכת על סגנון הטיפוגרפיה ברקע. עזרה ענקית נוספת הייתה מהמנחה שלי מברזיל, האמנית היפנית Catarina Gushiken. היא עודדה אותי לבחור בטכניקה שאני הכי מתחברת אליה – צילום, ולמנף אותו לרמה אומנותית.
משען מעידה כי הושפעה במיוחד מהאמנים עדי נס אשר מספר סיפורים תנ”כיים דרך צילומים ומהאמן ד״ר יהונתן ריינר, המאייר על צילומים ישנים.
 |
| רחב |
בעבודותיה מנסה משען לחבר בין הנשים הזרות שבסיפורי התנ”ך ובין נשים בנות ימינו. בעיבודי התמונה היא מתייחסת לדמותה של האישה במדרש ובאמצעות חומרים וטכניקות שונות, מבליטה את האישיות יוצאת הדופן של כל אחת מהן.
ייחודיות עבודתה מתבטאת בשימוש של טכניקות מגוונות על גבי צילום, ונושאו הפמיניסטי-דתי.
