שואה בעין המצלמה
הצילום מראשית ימיו נתפס כמדיום שאין עוררין על אמיתותו. יכולתה של הפעולה הצילומית לרשום בצורה מדוייקת את המציאות, בידלה אותו מן הציור, כך שהצילום נהנה מאותנטיות מלאה (בהסתייגות מסויימת שלא זה המקום לדון בה), אותה אותנטיות עצמה שיש למאובן או לחפץ ארכאולוגי. תצלום של אובייקט הוא בבחינת הוכחה ניצחת שהאובייקט קיים או התקיים בעבר. (צבי … להמשך קריאה
