 |
| ילדים מועברים למחנה המוות חלמנו נאד נרם. 1942. |
כאשר פלשה גרמניה הנאצית לפולין ב -1939, נבנו גטאות מוקפי חומה בערים הגדולות בכדי לרכז ולכלוא את התושבים היהודים. הנריק רוס עבד כצלם חדשות וספורט בעיר לודז‘. כשהיה בגטו, הועסק על ידי המחלקה לסטטיסטיקה כדי לצלם תמונות זיהוי ותמונות תעמולתיות של המפעלים שהשתמשו בעבודת כפייה יהודית כדי לייצר אספקה לצבא הגרמני. כאשר לא היה בעבודה, תיעד את המציאות האיומה של הגטו, תוך סיכון אישי עצום. הוא הציץ בעדשתו מבעד לחורים בקירות, בדלתות סדוקות, הסתיר אותה בקפלי מעילו וצילם סצנות של רעב, מחלות והוצאות להורג. כאשר עשרות אלפי יהודים גורשו מהגטו למחנות ההשמדה בחלמנו נאד נרם ואושוויץ, הוא המשיך לצלם. רוס אף תפס ניצוצות של שמחה – מחזות, קונצרטים, חגיגות, חתונות – כל אחד מהם היה מעשה התנגדות כנגד המשטר הלא–אנושי.
 |
| הנריק רוס מתושאל על ידי גדעון האוזנר במהלך משפט אייכמן (1961) |
“קברתי את התשלילים שלי באדמה כדי שיהיה תיעוד של הטרגדיה שלנו… ציפיתי להשמדה מוחלטת של יהדות פולין. רציתי להשאיר תיעוד היסטורי של מות הקדושים שלנו.
(הנריק רוס).
 |
| אדם שהציל את ספר התורה מתוך הריסות בית הכנסת ברחוב וולבורסקה. 1940. |
 |
| איש הולך בחורף בחורבות בית הכנסת ברחוב וולבורסקה (נהרס בידי גרמנים ב – 1939) |
 |
| דחליל עם טלאי צהוב. 1940-1944 |
שלום רב
אני כותב ספר ומעוניין לדעת איך ניתן להשתמש בתמונות של גטו לודז’ מבחינת זכויות יוצרים?
היי גלעד,
מאחר ושימוש בתמונות לספר, הינו דבר שונה מבחינת זכויות שימוש, תוכל ליצור קשר ישירות עם המוזיאון כאן :
http://agolodzghetto.com/contact
אני ממליץ לפנות גם ל”יד ושם”, כי בביקורים שלי שם ומהיכרות עם אחת מאנשי הצוות, ראיתי והבנתי שיש תמונות של הנריק רוס גם אצלם.
בהצלחה ואשמח להתעדכן בנוגע לספר.