באיזה צמצם כדאי לצלם פורטרט?

הרבה צלמים, חובבים או בתחילת דרכם, נוטים לצלם את הפורטרטים שלהם בצמצמים פתוחים מאוד, מה שגורם לעתים לתמונות שאינן חדות מספיק.

“קיבעון הצמצם”
את הפוסט הזה ניסיתי לכתוב כבר פעמים רבות, בעיקר לאור העובדה שכמורה לצילום במסגרות שונות ומגוונות וכצלם, אני נתקל לא פעם בסטודנטים ובצלמים שמתלוננים על חוסר החדות בתמונות שלהם. בדיקה מהירה של נתוני הצילום מגלה כי בהרבה מקרים הצילום נעשה בצמצם פתוח מאוד ללא כל צורך ממשי.

מעבר להסברים הרצ”ב, בחנתי הפעם את נושא צילום הפורטרטים ויצרתי וידאו שמראה לכם את ההבדלים והשיקולים השונים בבחירת הצמצם בצילום פורטרט.

תפקיד הצמצם: לווסת את כמות האור

בצילום תפקידו של הצמצם הוא לווסת את כמות האור שמגיעה אל גוף המצלמה ומשם אל חיישן התמונה. כאשר הצמצם פתוח מאוד יכול הרבה אור להכנס אל החיישן וכאשר מפתח הצמצם סגור, פחות אור יכול להכנס אל המצלמה.
לצמצם גם השפעה על עומק השדה של התמונה (על “טישטוש” הרקע או על החדות של כלל הפרטים בתמונה) וכדאי לתת על זה את הדעת במיוחד בצילומי פורטרט.

פעול הצמצם בעדשה

עובדה: הצמצם הפתוח ביותר, הוא לא החד ביותר.

עוד דבר עליו משפיע הצמצם, הוא חדות התמונה. רוב העדשות אינן מגיעות לשיא החדות שלהן כאשר הצמצם פתוח לרווחה; ולכל עדשה יש את ה Sweet Spot שלה – ערך הצמצם שבו היא מגיעה לחדות מקסימלית.

ברוב המקרים סגירת תחנת צמצם או שתיים, תיתן לנו את חדות השיא של העדשה ואף תצמצם את הסטיות הכרומטיות שלה. כאן יש סרטון דוגמא שמראה את הנושא בפשטות.

מפתחי צמצמים שונים של עדשת 50mm f/1.4. מקור תמונה: וויקימדיה

בצילום פורטרטים אנחנו בד”כ מנסים להשיג 2 דברים: חדות גבוהה בפניו של המצולם שלנו והפרדה שלו מן הרקע (“לטשטש” את הרקע). בחירה בצמצם שאינו פתוח מדי (כמו 1.8) תהיה בחירה נכונה ותעזור לנו להשיג חדות מקסימלית על העיניים – מה שבצמצמים פתוחים לא בהכרח נותן את התוצאה הרצויה – ועדיין ליצור הפרדה של המצולם מן הרקע.

אז באיזה צמצם כדאי לנו לצלם פורטרט?

בסרטון הזה אני בודק כיצד נראה צילום פורטרט בצמצמים שונים, החל מהצמצם הפתוח ביותר ועד לצמצם סגור יחסית.
הצילום נעשה עם מצלמת “פריים מלא” (Full Frame), אך כמובן שניתן להשליך ממנו גם על מצלמות “קרופ” APS-C או מצלמות MFT (מיקרו-ארבעה-שלישים דוגמת פנסוניק ואולימפוס)

ככל שמתרגלים – לומדים ומתקדמים

חשוב לזכור שלאורך המוקד שלנו (ה”זום”), למרחק שלנו מן המצולם ולמרחק של המצולם מן הרקע יש השפעה נוספת על ההפרדה מן הרקע (“הטשטוש”).
אז מה אתכם? איך אתם מצלמים את הפורטרטים שלכם? בצמצם פתוח לרווחה או שאתם מעדיפים לצלם עם צמצם מעט סגור יותר?
מוזמנים לשתף איתי בתגובות.

כתיבת תגובה