צילום בחשיפה ידנית מלאה אינה פתרון קסם לתמונות טובות יותר,
אך כדאי לדעת או לפחות להכיר כיצד הדבר עובד, כדי שנוכל להפיק ממנה את המרב.
בצילום במצב ידני מלא (מסומן לרוב באות M בחוגת בורר המצבים), אנו נדרשים לקבוע את כל שלושת המרכיבים של משולש החשיפה.
חשיפה היא סך כל כמות האור המגיעה אל חיישן המצלמה, בעת יצירת התמונה.
בחשיפה משתתפים שלושה מרכיבים שאחראיים – כל אחד ותפקידו – על הגדלת או הקטנת כמות האור בתמונה.
שלושת מרכיבים אלו הם הצמצם, התריס ורגישות ה ISO.
במצב ידני נוכל להשתמש בכדי לקבל שליטה גבוהה על החשיפה בתמונה שלנו, כמו למשל במצבים בהם אנו זקוקים גם לצמצם סגור ולמהירות תריס גבוהה, או במצבים בהם התאורה היא מסובכת כמו למשל בצילום בהופעה, בצילומי לילה כאשר מדידת האור מורכבת יותר, או אפילו בצילומים בהם אנו עושים שימוש במבזק.
בכדי להשיג את החשיפה הרצויה אנו נעזרים במד-האור של המצלמה, הנותן לנו מידע על כמות האור לפי ערכי הצמצם, התריס והISO שקבענו.
כדאי לשים לב, כי במצב ידני אין “פיצוי חשיפה”, מאחר ואנו קובעים למצלמה את כל הערכים. במידה ונרצה תמונה כהה – נקבע חשיפת חסר ובמידה ונרצה תמונה בהירה יותר – נקבע חשיפת יתר.
איך זה עובד? מה משמעות מד-האור ומהם השיקולים שלנו בצילום ידני מלא ? בסרטון הקצר שלפניכם: